מטרות המרכז

המטרות של מ.מ.ש.-ת"א הן לתת תמיכה ומידע עדכני למשפחות מתקופת ההריון ואחרי לידה בכל הקשור לגידול, בריאות וחינוך הילדים וההורות בכלל.

מ.מ.ש. מיישמת את מטרותיו על ידי:

 1. גישור על פני פערים חברתיים- לא נדיר למצוא בתוך פעילות של מ.מ.ש. הורים מכל שכבות הסוציו-אקונומיות. אמהות בעלות תארים יושבות יחד עם אלו שלא זכו להמשיך את הלימודים.  המאחד את המשתתפים - ההורות והתינוקות.

2. קליטת עולים- מוצאים בין באי המקום אמהות מארצות שונות שבמיוחד בשבילן חשוב לקבל תמיכה בתפקיד החדש שלהן.  הרבה מהם מרוחקות פיזית ממשפחותיהן כך ש-מ.מ.ש. מתפקד כ"אם חורגת" בשבילן. חשוב לא פחות לתינוק שהאימא מצליחה להיקלט ולהצליח בחיים החדשים שלה.  מ.מ.ש. מעניק לה "בית מחוץ לבית" ועוזר לה, מעבר לחברה, אפילו ללמוד קצת עברית על ידי השפה המופשטת והחוזרת על עצמה כחלק מהפעילות עם הגיל הרך.

3.  איתור והתערבות מוקדמים של בעיות בהתפתחות  פיזית/פסיכולוגית/רגשית- על ידי מתן מקום מפגש לפני גיל 3-4 (כשילדים בדרך כלל נפגשים במסגרת יותר פורמלית), ניתן הזדמנות לאינטראקציה בין תינוקות והוריהן. לעתים נתגלו מקרים שבעזרת אבחנה מקצועית הגיעו משפחות לטיפול הנחוץ.

4.  מניעת/הפחתת דיכאון אחרי לידה- על ידי מפגשים ואינטראקציה בין אמהות אחרי לידה האמהות מקבלות תמיכה, עידוד ואוזן קשבת. פעילויות אילו מסייעות להן להתגבר על בעיות "קטנות" שלפעמים הופכות להיות בעיות יותר גדולות כאשר האישה יושבת לבד בביתה ללא אפשרות להתחלק עם תחושותיה. על ידי השתתפות בחוגים ב-מ.מ.ש. ניתן לאתר בעיות יותר עמוקות ולעודד את האם לפנות לייעוץ מקצועי.

5.  מניעת/הפחתת אלימות פיזית/מילולית- על ידי הפעילות משותפת, הורה וילד, ניתן לאתר התייחסות  לקויה מצד ההורה כלפי ילדיו.  הקשר והיחס של הילד כלפי העולם הסובב אותו מושפעים בעיקר על ידי הדרך בה ההורים (או מטפלים) נהגו להתייחס אליו בינקותו וילדותו.  ההורים משמשים מתווכים אל תוך העולם הבוגר ועל ידי התערבות מוקדמת ,כאשר היחסים אינם תקינים,  ניתן ליידע את ההורים על חשיבות התייחסותם לגבי הצרכים הפיזיולוגיים והרגשיים של התינוק.  ילד שזוכה לקבל כבוד גם ידע לתת כבוד.

6.  חיזוק לאם בתפקידה כאם- במ.מ.ש. עוזרים לאם הטרייה לבנות את עצמה ומעודדים אותה לסמוך על האינסטינקטים שלה.  באופן טבעי היא רוצה לתפקד כראוי ולעשות את הדבר הכי טוב לתינוקה. לפעמים יש גורמים המנסים לרמוס אותה או לשכנע אותה שהיא זקוקה להיות תלויה בהם. במקום לעזור, עם כל הכוונות הטובות,  לפעמים ההורים שלה או שלו, רופאים, אחיות או חברים גורמים לה להרגיש חסרת עונים ובלבול אמיתי. בעזרת הקבוצות עוזרים לה להתמודד עם התופעה הזאת ומחזקים את כוחותיה ואת ביטחונה העצמי כדי שהיא תתפקד באופן עצמאית מלאת ביטחון..